תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – המדריך המעודכן

מה השתנה בתיקון מספר 9

לפני התיקון, חלק י' לחוק עסק בעיקר בהליך אישור הסדר החוב עצמו — הגשת הבקשה, אסיפות הסוג, הרוב הנדרש והאישור השיפוטי — אך לא כלל מנגנון סטטוטורי מפורש למתן הגנה זמנית מפני נושים בזמן שמגובש ההסדר.

תיקון מספר 9 הוסיף לחלק י' את פרק א'1 (סעיפים 319א עד 319כט), המסדיר בפירוט את האפשרות לקבל צו עיכוב הליכים זמני — בנפרד לתאגידים (סעיפים 319ג עד 319טז) ובנפרד ליחידים (סעיפים 319יז עד 319כז).

מדוע נדרש התיקון

לפני התיקון, חייבים שביקשו הגנה זמנית מפני נושים בזמן גיבוש הסדר חוב נאלצו להסתמך על סעדים זמניים כלליים, שלא תמיד התאימו למאפייני הליך אישור הסדר החוב, או לחלופין לפתוח בהליך חדלות פירעון מלא רק כדי לקבל הגנה זמנית מפני נושים.

התיקון נועד לסגור פער זה, וליצור מסלול ביניים ממוקד וברור: הגנה זמנית ומוגבלת בזמן, בפיקוח מנהל הסדר שממנה בית המשפט, המיועדת במפורש לשלב גיבוש ההסדר ואישורו.

עיקרי המנגנון החדש

עם מתן צו עיכוב הליכים זמני, מוקפאים ההליכים נגד החייב, לא נפרעים חובות עבר מנכסיו, וממונה מנהל הסדר שמפקח על ההליך ומסייע לגיבוש ההסדר בין החייב לנושיו. לתאגיד, הצו ניתן לתקופה של עד 45 ימים בתחילה, עם אפשרויות הארכה; ליחיד — עד 90 ימים, גם הם ניתנים להארכה.

החוק קובע תנאים מפורשים למתן הצו: סיכוי סביר לאישור הסדר שיביא לשיקום כלכלי, העדר חשש סביר לפגיעה בנושים, וקיום אמצעים למימון ההוצאות עד לאישור ההסדר. בנוסף, נקבעו סייגים מפורשים המונעים מתן צו כאשר קיים חשש ממשי להונאה, להברחת נכסים או לשימוש לרעה בהליך.

מנהל ההסדר ושכרו

אחד החידושים המרכזיים של התיקון הוא עיגון תפקיד "מנהל ההסדר" — בעל תפקיד שממנה בית המשפט עם מתן צו עיכוב הליכים זמני, ותפקידו לפקח על ההליך, לשמור על נכסי החייב ולסייע במשא ומתן עם הנושים.

החוק אף קבע לראשונה שכר קבוע למנהל ההסדר: 3,500 שקלים חדשים בתוספת מע"מ עד לכינוס אסיפות הנושים, ועוד 1,000 שקלים חדשים לאחריהן, ומינימום כולל של 9,000 שקלים חדשים אם ההסדר יושם במלואו.

השפעת התיקון על מגיש הבקשה

מבחינה מעשית, התיקון מעניק לחייבים — יחידים ותאגידים כאחד — כלי חדש ומוגדר היטב שלא היה קיים באופן מפורש קודם לכן: אפשרות לבקש הגנה זמנית מפני נושים תוך כדי ניהול משא ומתן פורמלי לגיבוש הסדר חוב, בפיקוח שיפוטי הדוק.

עם זאת, מדובר במסלול המחייב עמידה בתנאים מהותיים ודיווחים שוטפים, ולכן חשוב להבין את מלוא ההוראות של פרק א'1 טרם הגשת בקשה לצו עיכוב הליכים זמני.

מתי לפנות לייעוץ משפטי

לאור המורכבות והחדשנות של המנגנון שהוסף בתיקון מספר 9, מומלץ מאוד לכל חייב השוקל להגיש בקשה לצו עיכוב הליכים זמני להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון, המכיר את הוראות התיקון לעומקן.

תוצאת כל בקשה תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה, ובעמידה בתנאים המפורטים בחוק — ליווי משפטי מקצועי מסייע להבטיח שהבקשה תוגש באופן מיטבי ותעמוד בדרישות הפורמליות והמהותיות של החוק.

שאלות ותשובות נפוצות

מתי נכנס לתוקף תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון?

התיקון נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026.

מה עיקר השינוי שהביא תיקון מספר 9?

הוספת פרק א'1 לחלק י' לחוק, המסדיר מנגנון מפורט לצו עיכוב הליכים זמני במסגרת הליך אישור הסדר חוב.

האם התיקון חל גם על תאגידים וגם על יחידים?

כן, בשני סימנים נפרדים: סימן ג' לתאגידים וסימן ד' ליחידים, כל אחד עם התאמות למאפייניו.

האם היה קיים מנגנון דומה לפני התיקון?

לא באופן מפורש וסטטוטורי; חייבים נסמכו על סעדים זמניים כלליים או על הליך חדלות פירעון מלא.

מהי תקופת צו עיכוב ההליכים הזמני לתאגיד לפי התיקון?

עד 45 ימים בתחילה, עם אפשרויות הארכה נוספות בתנאים שנקבעו בחוק.

מהי תקופת צו עיכוב ההליכים הזמני ליחיד לפי התיקון?

עד 90 ימים בתחילה, עם אפשרויות הארכה נוספות בתנאים שנקבעו בחוק.

מי ממנה את מנהל ההסדר לפי התיקון?

בית המשפט, עם מתן צו עיכוב הליכים זמני.

כמה עולה מנהל הסדר לפי התיקון?

3,500 שקלים חדשים בתוספת מע"מ עד לכינוס אסיפות הנושים, ועוד 1,000 שקלים חדשים לאחריהן, ומינימום 9,000 שקלים חדשים אם ההסדר יושם במלואו.

האם התיקון משנה את הרוב הנדרש לאישור הסדר חוב?

לא, כללי הרוב באסיפות הסוג נותרו כפי שהיו; התיקון הוסיף בעיקר את מנגנון עיכוב ההליכים הזמני.

האם ניתן להגיש בקשה לצו עיכוב הליכים זמני יותר מפעם אחת?

החוק קובע מגבלה של 12 חודשים בין בקשות עוקבות של אותו חייב לצו עיכוב הליכים זמני.

האם התיקון חל על הליכים שהיו תלויים ועומדים לפני כניסתו לתוקף?

ככלל, תיקוני חקיקה חלים על בקשות שהוגשו החל ממועד תחילתו, ולכן יש לבדוק את מועד הגשת הבקשה הספציפית.

האם התיקון שינה גם את פרק ב' לחלק י'?

לא באופן מהותי; פרק ב', העוסק בהליך אישור הסדר החוב הרגיל, נותר ברובו כפי שהיה, והתיקון התמקד בעיקר בהוספת פרק א'1.

היכן ניתן לעקוב אחר עדכוני חקיקה נוספים בתחום?

מומלץ לעקוב אחר פרסומי הכנסת ומשרד המשפטים, ולהיוועץ מעת לעת בעורך דין המתמחה בתחום לגבי שינויים עדכניים.