אופיר ביידה חן ושות' · 054-7864802

שימוש בחברה כדי להונות נושים

אחת העילות החזקות והנפוצות ביותר להרמת מסך היא הוכחה כי בעלי החברה השתמשו בה באופן מכוון ככלי להונאת נושים, קרי ניצלו את המבנה התאגידי במטרה להטעות צדדים שלישיים ולהימנע מפירעון התחייבויות. הבנת מהות עילה זו, הדוגמאות השכיחות לה, וסוגי הראיות הנדרשות להוכחתה חשובה מאוד הן לנושים המבקשים לפעול נגד חברה שהתנהלה בחוסר תום לב, והן לבעלי חברות המבקשים להימנע מהתנהלות המסתכנת בעילה חמורה זו.

מהי הונאת נושים במסגרת פעילות תאגידית

הונאת נושים במובן זה מתייחסת למצב שבו בעלי החברה יוצרים מצג מכוון ושקרי כלפי צד שלישי, במטרה לגרום לו להתקשר עסקית עם החברה או להעניק לה אשראי, מתוך ידיעה ברורה שהחברה לא תוכל או לא תתכוון לעמוד בהתחייבותה.

עילה זו נחשבת חמורה במיוחד מבין עילות הרמת המסך השונות, שכן היא כרוכה ביסוד נפשי של כוונה או מודעות, המבחין אותה מכישלון עסקי תמים או מרשלנות גרידא.

דוגמאות שכיחות להונאת נושים

דוגמה נפוצה היא הזמנת סחורה או שירותים מספק תוך ידיעה ברורה שהחברה נמצאת במצב כלכלי המונע ממנה לשלם עבורם, כאשר המטרה היא לנצל את הסחורה או השירות מבלי לשלם תמורתם בפועל.

דוגמה נוספת היא קבלת הלוואה או אשראי מגורם פיננסי תוך הצגת מצג שווא לגבי מצבה הכלכלי האמיתי של החברה, במטרה להשיג תנאי אשראי טובים יותר משהיו מתקבלים אילו נחשף המצב האמיתי.

ההבדל בין כישלון עסקי תמים לבין הונאה מכוונת

חשוב להבחין בין מצב שבו חברה נטלה סיכון עסקי סביר שהתממש לרעה, לבין מצב שבו בעלי החברה ידעו מראש שהיא לא תוכל לעמוד בהתחייבות ובחרו להסתיר זאת בכוונה, שכן רק המקרה השני עשוי להוות עילה להרמת מסך.

בתי המשפט בוחנים בקפידה את מצב הידיעה של בעלי החברה במועד ההתקשרות, ומחפשים אינדיקציות ברורות למודעות מוקדמת לחוסר היכולת לעמוד בהתחייבות שנלקחה.

ראיות להוכחת כוונת הונאה

תיעוד מצב כלכלי קשה של החברה, לצד המשך פעילות עסקית שוטפת המערבת לקיחת התחייבויות חדשות, עשוי להוות ראיה חזקה לכך שבעלי החברה פעלו תוך ידיעה על אי היכולת לעמוד בהתחייבויות.

דפוס חוזר של אי תשלום כלפי מספר נושים שונים, תוך המשך התקשרות עם נושים חדשים, מחזק משמעותית את הטענה להונאה שיטתית ומכוונת ולא לאירוע בודד וחריג.

תזמון פעולות כאינדיקציה נוספת

סמיכות זמנים בין קושי כלכלי ידוע של החברה לבין נטילת התחייבויות חדשות מהווה שיקול חשוב בבחינת עילת ההונאה, שכן היא מרמזת על ניצול מכוון של המבנה התאגידי בשלב שבו כבר היה ברור שהחברה במצוקה.

לעומת זאת, כאשר ההתחייבות נלקחה זמן רב לפני שהתגלה הקושי הכלכלי, קשה יותר לבסס טענת הונאה, שכן הדבר עשוי להעיד יותר על שינוי נסיבות עסקיות מאוחר יותר.

השלכות משפטיות נוספות מעבר להרמת מסך

ככל שהתנהלות בעלי החברה עולה כדי הונאה מכוונת, ייתכן שקיימות גם השלכות פליליות אפשריות, בנוסף להליך האזרחי של הרמת מסך, ולכן במקרים חמורים מומלץ לבחון גם את האפשרות לפנייה לרשויות אכיפת החוק.

שילוב של הליך אזרחי ופלילי עשוי לחזק את מעמדו של הנושה, אם כי מדובר בהליכים נפרדים הכפופים לכללים משפטיים שונים ולרמות הוכחה שונות.

מתי לפנות לייעוץ משפטי

נושה החושד כי נפל קורבן להונאה מכוונת מצד בעלי חברה מומלץ שיפנה לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי, לבחינת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותו, לרבות הרמת מסך ואפשרות פנייה פלילית.

חשוב לזכור כי הוכחת כוונת הונאה דורשת בסיס ראייתי מוצק, וכי כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות הספציפיות ולפסיקה הרלוונטית, ואין להבטיח תוצאה ודאית מראש.

שאלות ותשובות נפוצות

האם מספיק חשד סובייקטיבי להונאה כדי לבסס תביעה?

לא, נדרשות ראיות אובייקטיביות המבססות את מצב הידיעה והכוונה של בעלי החברה, ולא רק חשד או תחושה סובייקטיבית.

האם ניתן לפעול הן במסלול האזרחי והן במסלול הפלילי במקביל?

כן, ניתן לנקוט בשני המסלולים בו זמנית, שכן מדובר בהליכים נפרדים בעלי מטרות ורמות הוכחה שונות.

האם ריבוי נושים שנפגעו מאותה חברה מחזק את הטענה?

בהחלט, דפוס חוזר של פגיעה בנושים שונים מהווה ראיה חשובה לתמיכה בטענת הונאה שיטתית ומכוונת.

האם ניתן להוכיח הונאה גם ללא מסמך המפורש את הכוונה?

כן, ניתן להסתמך על ראיות נסיבתיות, כגון תזמון פעולות ודפוסי התנהלות, גם בהיעדר הודאה מפורשת.

האם התיישנות חלה גם על עילת הונאה במסגרת הרמת מסך?

כן, חלים כללי ההתיישנות הרגילים, ומומלץ לפעול בהקדם האפשרי ולא להשתהות בנקיטת ההליך המשפטי.

האם ניתן לתבוע גם נזק עקיף שנגרם כתוצאה מההונאה?

בנסיבות המתאימות ניתן לדרוש גם פיצוי בגין נזק עקיף, בכפוף להוכחת קשר סיבתי ברור לנזק שנגרם.

האם כדאי לדווח על החשד גם למשטרה במקביל להליך האזרחי?

ניתן לשקול זאת, ודיווח למשטרה עשוי להוביל לחקירה משלימה, אך מדובר בהליך נפרד מההליך האזרחי.

האם קיימת חשיבות לגודל הנזק בהחלטה לפעול משפטית?

בהחלט, מומלץ לשקול את עלות ההליך מול היקף הנזק, ולהעריך את הכדאיות הכלכלית בליווי משפטי.

האם ניתן לפנות לגישור לפני הגשת תביעה בעילה זו?

ניתן לנסות ולנהל גישור מוקדם, אך במקרים של הונאה מכוונת סיכויי ההסדר עשויים להיות מוגבלים יותר.

האם קיימת חשיבות לזהות הצד השני בעסקה שהונאה בוצעה כלפיו?

לא באופן ישיר, אך גופים פיננסיים גדולים לרוב מחזיקים במשאבים רבים יותר לניהול הליך משפטי מורכב.

האם ניתן לקבל ייעוץ ראשוני ללא עלות בנושא זה?

משרדים רבים מציעים פגישת ייעוץ ראשונית, המאפשרת לקבל הכוונה כללית לגבי המצב הספציפי.

האם אחריות פלילית ואזרחית יכולות להתקיים זו לצד זו?

כן, אין מניעה עקרונית לניהול הליך פלילי במקביל להליך אזרחי בגין אותה מסכת עובדתית.