הסדר נושים לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון – המדריך המלא לשנת 2026

מהו הסדר חוב לפי חלק י'?

סעיף 318 לחוק מגדיר "הסדר חוב" כהסדר בין חייב — יחיד או תאגיד — לבין בעלי העניין בהסדר, שהם הנושים, ולגבי תאגיד גם חברי התאגיד (בעלי המניות או השותפים), או סוג מסוים מתוכם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב. במילים פשוטות, ההסדר הוא הסכם משפטי מובנה שמאפשר לפרוס, להפחית או לשנות אחרת את אופן פירעון החובות, כשהוא מקבל תוקף מחייב כלפי כלל הנושים באמצעות אישור בית המשפט, ולא רק כלפי מי שהסכים לו בפועל.

בשונה מהסכם פשרה רגיל בין שני צדדים, הסדר חוב לפי חלק י' יכול לחייב גם נושה שהתנגד לו, ובלבד שההסדר אושר ברוב הדרוש באסיפות הנושים ולאחר מכן אושר גם על ידי בית המשפט. זהו היתרון המרכזי של המסלול: הוא מאפשר להתגבר על התנגדות של מיעוט נושים מבלי להזדקק להליך חדלות פירעון מלא, המורכב, הממושך והמכביד יותר.

למי ההליך מתאים?

המסלול לפי חלק י' מתאים לחייבים — יחידים וחברות — שמצבם הכלכלי קשה אך אינו בהכרח מצדיק פתיחה בהליך חדלות פירעון מלא, וכן לחייבים שמעוניינים להגיע להסדר ממוקד עם קבוצת נושים מסוימת מבלי לערב את מלוא מערך הנושים ולמסור את השליטה בנכסיהם לנאמן.

ההליך רלוונטי גם לחייב שכבר נמצא בהליך חדלות פירעון: סעיף 185 לחוק קובע במפורש כי מתן צו לפתיחת הליכים אינו גורע מהאפשרות של יחיד להגיש הצעת הסדר חוב לפי חלק י', ועם אישור ההסדר יבוטל הצו לפתיחת ההליכים שניתן קודם לכן.

יחיד לעומת חברה

החוק מבחין בבירור בין הסדר חוב של יחיד לבין הסדר חוב של תאגיד. לגבי תאגיד, ההליך אפשרי רק כאשר אין נגדו צו לפתיחת הליכים בתוקף (סעיף 319 לחוק). לגבי יחיד, ניתן לפעול במסלול זה גם כשאין צו לפתיחת הליכים וגם לאחר שכבר ניתן צו כזה, מה שמעניק ליחידים גמישות רבה יותר.

גם הרכב הנושים והשיקולים הרלוונטיים שונים: אצל תאגיד רשאים להגיש בקשה להביא הסדר לאישור גם חבר בתאגיד וגם נושה שעומד בתנאי הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, ואילו אצל יחיד רק היחיד עצמו רשאי להגיש את הבקשה. הבדל נוסף נוגע להליך עיכוב ההליכים הזמני שנוסף בתיקון מספר 9, שמסדיר בנפרד את התאגיד ואת היחיד, כל אחד בסימן משלו בפרק א'1.

ההבדל מהליך חדלות פירעון מלא

הליך חדלות פירעון מלא, לפי חלקים ב' ו-ג' לחוק, כרוך במתן צו לפתיחת הליכים, מינוי נאמן שנוטל לידיו את ניהול נכסי החייב, הקפאת הליכים גורפת, ולעיתים גם פירוק החברה או מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד עם מגבלות משמעותיות על התנהלותו הכלכלית למשך שנים.

הסדר חוב לפי חלק י' הוא הליך ממוקד ומהיר יותר: החייב אינו מאבד את השליטה על נכסיו לטובת נאמן, אין צורך בהכרזה על חדלות פירעון פורמלית, וההליך יכול להסתיים תוך חודשים ספורים. עם זאת, סעיף 325 לחוק קובע מפורשות כי לא ניתן לכלול בהסדר חוב תנאי שלפיו הוא ייחשב לתוכנית או לצו לשיקום כלכלי — כלומר, אין מדובר בתחליף מלא להליך חדלות פירעון, אלא במסלול נפרד עם מגבלות משלו.

ההבדל מהסדר פרטי מחוץ לבית המשפט

הסדר פרטי בין חייב לנושיו, שנחתם ללא מעורבות בית המשפט, מחייב רק את הצדדים שחתמו עליו בפועל. נושה שלא הסכים להסדר הפרטי אינו כפוף לו, וממשיך להיות רשאי לפעול למימוש חובו בכל דרך העומדת לרשותו, לרבות הליכי הוצאה לפועל.

הסדר חוב לפי חלק י' שונה מהותית: לאחר שאושר על ידי בעלי העניין ברוב הדרוש ועל ידי בית המשפט, הוא מקבל תוקף מחייב כלפי כלל בעלי העניין באותו סוג — כולל מי שהתנגד לו. זהו הכוח המרכזי של המסלול הפורמלי, שאין להשיגו בהסכם פרטי רגיל.

הכנת הצעת ההסדר

הצעת הסדר חוב צריכה לכלול את מלוא המידע הדרוש לקבלת החלטה מושכלת: תיאור מפורט של ההסדר המוצע, התועלת הצפויה ממנו, נתונים כספיים על מצב החייב, והשוואה בין התמורה המוצעת לנושים לבין מה שהיו מקבלים בחלופה — למשל בהליך חדלות פירעון או בפירוק.

לחברה המבקשת גם צו עיכוב הליכים זמני יש לצרף בנוסף מתווה ראשוני להסדר, תוכנית הפעלה מפורטת לתקופת עיכוב ההליכים, ופירוט מקורות המימון להוצאות השוטפות עד לאישור ההסדר. הכנה קפדנית של המסמכים בשלב זה משפיעה ישירות על סיכויי האישור בהמשך.

הגשת הבקשה לבית המשפט ולממונה

הבקשה להביא הסדר חוב לאישור בעלי העניין מוגשת לבית המשפט, ועותק ממנה נשלח לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. סעיף 321 לחוק קובע מי רשאי להגיש את הבקשה: לגבי יחיד — היחיד עצמו בלבד; לגבי תאגיד — התאגיד, חבר בתאגיד, וכן נושה שמתקיימים בו תנאי הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.

לאחר הגשת הבקשה בוחן בית המשפט אם להורות על הבאתה לאישור הנושים, ובנסיבות שבהן שווי נכסי התאגיד עולה על חובותיו וההסדר מציע לכל נושה תמורה מלאה — גם לאישור חברי התאגיד. אם בית המשפט סבור שעצם הבאת ההצעה לאישור עלולה לפגוע בהליך, הוא רשאי שלא להורות על כך כלל.

בקשה לעיכוב הליכים

תיקון מספר 9 לחוק, שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026, הוסיף לחלק י' פרק חדש — פרק א'1 — המעגן לראשונה מנגנון סטטוטורי מפורש לקבלת צו עיכוב הליכים זמני במסגרת הליך אישור הסדר חוב, כדי לתת לחייב "אוויר לנשימה" בזמן שמגובש ההסדר עם הנושים, בלי שהם ינקטו הליכי גבייה במקביל.

הבקשה לצו עיכוב הליכים זמני מוגשת לבית המשפט בנפרד עבור תאגיד (סעיפים 319ג עד 319טז) ובנפרד עבור יחיד (סעיפים 319יז עד 319כז), ומצריכה בין היתר הוכחת סיכוי סביר לאישור ההסדר, העדר חשש ממשי לפגיעה בנושים, והעדר חשש להונאה, להברחת נכסים או לשימוש לרעה בהליך.

תפקיד מנהל ההסדר

עם מתן צו עיכוב הליכים זמני ממנה בית המשפט "מנהל הסדר" — בעל תפקיד עצמאי הפועל מטעם בית המשפט, שתפקידו להבטיח את הניהול התקין של ההליך, לשמור על נכסי החייב, ולסייע לחייב ולנושים לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב. לגבי תאגיד, מנהל ההסדר אף משתתף בישיבות הדירקטוריון ורשאי לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון זכאי לו.

שכרו של מנהל ההסדר קבוע בחוק (סעיף 319כג): 3,500 שקלים חדשים בתוספת מע"מ עד לשלב כינוס אסיפות הנושים, ועוד 1,000 שקלים חדשים בתוספת מע"מ לאחר כינוסן; אם ההסדר אושר והושלם יישומו, שכרו הכולל לא יפחת מ-9,000 שקלים חדשים בתוספת מע"מ. מנהל הסדר עשוי להתמנות גם במסלול הרגיל של אישור הסדר חוב, שלא במסגרת צו עיכוב הליכים זמני, מכוח סעיף 326 לחוק.

חלוקת הנושים לקבוצות

אישור הסדר חוב נעשה באמצעות "אסיפות סוג" — אסיפות נפרדות לכל קבוצה של נושים (ולעיתים חברי תאגיד) שיש להם עניין משותף בהסדר, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר בעלי העניין, ומצדיק דיון והצבעה נפרדים. לדוגמה, נושים מובטחים, נושים כלליים, וספקים עשויים להיחשב סוגים שונים אם עניינם בהסדר שונה מהותית זה מזה.

כוח ההצבעה של כל נושה באסיפת הסוג נקבע לפי שיעור החוב שהוא נושה בו, ובית המשפט — או מנהל הסדר שמונה לצורך כך — הוא שמכריע במחלוקות בעניין הזכות לזכות הצבעה ובעניין כוח ההצבעה בפועל.

הרוב הנדרש באסיפות הנושים

כדי שהסדר חוב ייחשב כמאושר בידי בעלי העניין, נדרש רוב כפול בכל אסיפת סוג: רוב מבין המצביעים באסיפה (רוב במניין), וכן רוב של שלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה (רוב בשווי). מי שנמנע בהצבעה אינו נספר לצורך חישוב הרוב.

לאחר שההסדר אושר בכל אסיפות הסוג ברוב הדרוש, הוא מובא לאישור בית המשפט, הבוחן בין היתר את הוגנות ההליך שקדם לאישור, ורשאי לשקול גם שיקולים הנוגעים לעובדים או לטובת הציבור בהתאם לנסיבות.

התנגדות נושה להסדר

נושה שאינו מסכים להסדר המוצע רשאי להצביע נגדו באסיפת הסוג הרלוונטית, ובכך להשפיע על השאלה אם התקבל הרוב הדרוש. נושה מהותי — כגון נושה מובטח, נושה בעל חוב משמעותי, או נאמן איגרות חוב — אף רשאי, במקרים המתאימים, להגיש התנגדות פורמלית לבקשה לצו עיכוב הליכים זמני בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשתה.

עם זאת, התנגדות של נושה בודד אינה בהכרח מפילה את ההסדר כולו: אם יתר הנושים באותה אסיפת סוג תומכים בהסדר ברוב הדרוש, ההסדר עשוי להתקבל חרף התנגדותו, ובנסיבות מסוימות אף אם אסיפת סוג שלמה התנגדה — כפי שמפורט בהמשך.

אישור הסדר למרות התנגדות מיעוט

החוק מאפשר לבית המשפט לאשר הסדר חוב גם כאשר אסיפת סוג מסוימת לא אישרה אותו ברוב הדרוש, באמצעות מנגנון המכונה בפסיקה "כפיית הסדר" (cram-down), המוחל בחלק י' מכוח ההפניה לסעיף 87 לחוק. כדי לאשר הסדר בדרך זו, על בית המשפט להשתכנע שההסדר הוגן וצודק כלפי הנושים באסיפה המתנגדת, ושהתמורה המוצעת להם אינה נמוכה ממה שהיו מקבלים בחלופה הריאלית — למשל בפירוק החברה.

בתי המשפט המחוזיים, לרבות במסגרת החלטות בתיקי חדל"ת עדכניים, נוהגים ליתן משקל משמעותי לשיקול הדעת המסחרי של רוב הנושים, ומתערבים בעיקר כאשר מתגלה פגם בהגינות ההליך, בחוקיותו או בהתאמתו לתקנת הציבור, ולא כאשר מדובר במחלוקת עסקית לגיטימית על כדאיות ההסדר.

תוקפו של הסדר שאושר

סעיף 320 לחוק קובע כי הסדר חוב שאושר כדין מחייב את החייב ואת כל אחד מבעלי העניין בו — לרבות מי שהתנגד לו — בדיוק כפי שנקבע בתנאי ההסדר. תוקף זה הוא מהותו של המנגנון: הוא הופך הסכמה של רוב הנושים לחיוב משפטי מלא כלפי כולם.

עם זאת, סעיף 325 לחוק קובע מגבלה מהותית: לא ניתן לפטור את החייב בהסדר חוב מחובות המנויים בסעיפים 89(ב) ו-175 לחוק — ובהם, בין היתר, תשלומים עונשיים, חובות שמקורם במרמה, בגניבה או בעבירות מין או אלימות חמורה, וחוב מזונות שהחבות בו לפי פסק דין. חובות אלה נותרים בתוקף גם לאחר אישור ההסדר ואינם ניתנים למחיקה במסגרתו.

הפרת ההסדר וביטולו

הסדר חוב שאושר הוא חוזה משפטי מחייב, וכל הפרה מהותית שלו על ידי החייב עלולה להקנות לנושים סעדים חוזיים רגילים, ובנסיבות המתאימות אף לפתוח פתח לבקשה חדשה לצו לפתיחת הליכים כנגד החייב, כאילו לא היה כלל הסדר קודם.

בית המשפט שאישר את ההסדר הוא זה שמוסמך לדון במחלוקות שמתגלעות בנוגע לפרשנותו וליישומו (סעיף 327 לחוק), כך שגם לאחר אישור ההסדר נשמרת מסגרת שיפוטית מוגדרת לפתרון מחלוקות עתידיות בין החייב לנושיו.

עלויות, מסמכים ולוחות זמנים

עלויות ההליך כוללות אגרות בית משפט, שכר טרחת עורך דין, ובמקרים של צו עיכוב הליכים זמני — גם את שכרו הקבוע בחוק של מנהל ההסדר. לוחות הזמנים תלויים בהיקף ההליך ובמורכבותו, אך המחוקק קבע מסגרות זמן ברורות: לתאגיד, צו עיכוב הליכים זמני ניתן לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, הניתנת להארכה; ליחיד, עד 90 ימים, גם הם ניתנים להארכה בתנאים שנקבעו בחוק.

מבחינת מסמכים, נדרשים בין היתר תצהיר המאמת את העובדות שבבסיס הבקשה, מתווה ההסדר המוצע, נתונים כספיים עדכניים, ולעיתים גם תוכנית הפעלה מפורטת — כפי שמפורט במדריכים הייעודיים לנושא באשכול זה.

השפעה על דירוג האשראי

פנייה להסדר חוב, ובוודאי אישורו, עשויה להיות מדווחת לגורמים הרלוונטיים ולהשפיע על דירוג האשראי של החייב, בדומה להשפעה של הליכי גבייה או חדלות פירעון אחרים. עם זאת, ההשפעה בפועל תלויה בסוג ההסדר, בהיקפו ובאופן שבו הוא מדווח למאגרי המידע הפיננסיים.

יתרון אפשרי של הסדר חוב לפי חלק י', בהשוואה להליך חדלות פירעון מלא, הוא הפגיעה המצומצמת יחסית והמוגבלת בזמן במוניטין הפיננסי של החייב, שכן ההליך עצמו קצר יותר ואינו כרוך בהכרזה על חדלות פירעון פורמלית.

יתרונות, חסרונות וסיכונים

היתרונות המרכזיים של המסלול הם מהירות יחסית, שמירה על שליטת החייב בנכסיו, אפשרות עיכוב הליכים זמני להגנה מפני נושים בזמן המשא ומתן, ויכולת לחייב גם נושים מתנגדים כאשר מתקבל הרוב הדרוש — או כאשר בית המשפט משתכנע שההסדר הוגן וצודק חרף ההתנגדות.

מנגד, קיימים סיכונים של ממש: אם ההליך אינו מוביל להסדר בתוך התקופה שנקבעה, החייב עלול למצוא עצמו במצב פגיע יותר מבחינת נושיו; לא ניתן להשתמש בהסדר כדי לעקוף את המגבלות על מחיקת חובות שאינם ברי הפטר; והצלחת ההליך תלויה במידה רבה בשיתוף פעולה אמיתי של הנושים המרכזיים.

תיקון מספר 9 לחוק משנת 2026

תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026, הוסיף לחלק י' את פרק א'1 החדש (סעיפים 319א עד 319כט), שעיגן לראשונה בחקיקה ראשית את האפשרות לקבל צו עיכוב הליכים זמני במסגרת הליך אישור הסדר חוב — הן לתאגידים והן ליחידים, כל אחד בהסדר סטטוטורי נפרד המותאם למאפייניו.

לפני התיקון, חייבים שביקשו הגנה זמנית מפני נושים בזמן גיבוש הסדר חוב נזקקו לרוב לסעדים זמניים כלליים או להליכי חדלות פירעון מלאים. התיקון יצר מסלול ביניים ממוקד: הגנה זמנית ומוגבלת בזמן, בפיקוח מנהל הסדר, המיועדת במפורש לשלב גיבוש ההסדר ואישורו, ומאזנת בין צורכי החייב לבין ההגנה על זכויות הנושים.

שאלות ותשובות נפוצות

מה ההבדל בין "חלק י'" ל"פרק י'" בחוק חדלות פירעון?

"חלק י'" הוא הכינוי הנכון והמדויק — חלק הוא יחידת החקיקה הגדולה בחוק, וחלק י' עצמו מתחלק לכמה פרקים, ובהם פרק א'1 שהוסף בתיקון מספר 9.

האם הסדר חוב לפי חלק י' מתאים גם לחברות וגם ליחידים?

כן, החוק מסדיר אותו עבור שני סוגי החייבים, בהבדלים מסוימים בתנאי הזכאות ובהליך, כמפורט במדריך זה.

האם ניתן להגיש הסדר חוב גם כשכבר נפתח הליך חדלות פירעון?

לגבי יחיד — כן, במפורש לפי סעיף 185 לחוק; ועם אישור ההסדר יבוטל הצו לפתיחת ההליכים הקודם.

מה זה צו עיכוב הליכים זמני ולמה הוא נועד?

צו שמונע מנושים לנקוט הליכי גבייה כנגד החייב בזמן שמגובש הסדר החוב, בפיקוח מנהל הסדר שממנה בית המשפט.

כמה זמן נמשך צו עיכוב הליכים זמני?

לתאגיד עד 45 ימים בתחילה, עם אפשרות הארכה; ליחיד עד 90 ימים בתחילה, גם הם ניתנים להארכה בהתאם לתנאי החוק.

מי ממנה את מנהל ההסדר ומה תפקידו?

בית המשפט ממנה אותו עם מתן צו עיכוב הליכים זמני; תפקידו לפקח על ההליך, לשמור על נכסי החייב ולסייע לגיבוש ההסדר עם הנושים.

האם הסדר חוב יכול למחוק כל חוב שהוא?

לא. סעיף 325 לחוק אוסר לפטור בהסדר חוב מחובות כגון תשלומים עונשיים, חובות ממרמה או מעבירות חמורות, וחוב מזונות לפי פסק דין.

מה קורה אם נושה מתנגד להסדר?

אם רוב הנושים באסיפת הסוג תומך בהסדר, הוא עשוי להתקבל חרף ההתנגדות; ובנסיבות מסוימות בית המשפט רשאי לאשרו גם ללא הרוב הדרוש, אם מצא שהוא הוגן וצודק.

האם הסדר חוב לפי חלק י' שקול להליך חדלות פירעון מלא?

לא. סעיף 327א לחוק קובע מפורשות שאין לראות הסדר חוב כתוכנית או כצו לשיקום כלכלי, ואין להשתמש בו כדי לעקוף את המגבלות החלות על הליכים אלה.

מהי אסיפת סוג ולמה היא נדרשת?

אסיפה נפרדת לכל קבוצת נושים בעלת עניין משותף מובחן מהותית בהסדר, שנועדה לאפשר הצבעה מותאמת לאינטרסים השונים של קבוצות הנושים.

כמה עולה למנות מנהל הסדר?

שכרו קבוע בחוק — 3,500 שקלים חדשים בתוספת מע"מ עד לכינוס אסיפות הנושים, ועוד 1,000 שקלים חדשים לאחריהן, ומינימום 9,000 שקלים חדשים אם ההסדר יושם במלואו.

האם צריך עורך דין כדי להגיש הסדר חוב לפי חלק י'?

החוק אינו מחייב זאת פורמלית, אך מדובר בהליך משפטי מורכב הדורש היכרות מעמיקה עם דיני חדלות פירעון, ולכן מומלץ מאוד ליווי משפטי מקצועי.

מה קורה אם ההסדר לא מאושר בזמן שנקבע לצו עיכוב ההליכים?

בהתקיים תנאים מסוימים, מועד מתן הצו הזמני עשוי להיחשב כמועד תחילת הליך חדלות פירעון מלא, כך שנשמרת רציפות מסוימת בזכויות הצדדים.

האם ניתן לערער על החלטת בית המשפט בהליך לפי חלק י'?

כן, בכפוף לכללי הערעור הרגילים הקבועים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לגבי החלטות שניתנו במסגרתו.

מה ההבדל בין הסדר חוב לבין הסדר תשלומים בהוצאה לפועל?

מדובר במסלולים שונים לחלוטין: הסדר חוב לפי חלק י' הוא הליך שיפוטי-מהותי המשנה את תנאי הפירעון ומחייב את כלל בעלי העניין, בעוד הסדר בהוצאה לפועל נוגע לרוב לתזמון גביית חוב קונקרטי.