הליך הסדר נושים לפי פרק י' לחוק חדלות פרעון

הליך הסדר נושים לפי פרק י' לחוק חדלות פרעון

הסדר נושים או הסדר חוב הינו הליך אלטרנטיבי להליך חדלות פרעון.

הסדר נושים לפי פרק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הסדר בין חייב (יחיד או תאגיד) לבין נושיו, שמטרתו לשנות את תנאי פירעון החוב, להביא לשיקום כלכלי של החייב ולמקסם את שיעור החוב שייפרע. ההסדר מחייב את כל הנושים לאחר אישורו על ידי רוב מיוחד באסיפות הנושים ועל ידי בית המשפט, אשר רשאי לאשרו גם ללא רוב מניין וערך אם הוא "הוגן וצודק".

תכליותיו העיקריות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכללן הסדרי חוב, הן להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים, ולקדם את שילובו מחדש של היחיד במרקם החיים הכלכליים. הסדר חוב מגלם את המטרות הרחבות של הליכי חדלות פירעון בכך שהוא מאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, תוך הגנה על זכויות הקניין של הנושים באמצעות מקסום חלוקת נכסי החייב בדרך מהירה ויעילה.

תנאים להסדר חוב

הוראות חלק י' לחוק חדלות פירעון חלות על הסדר חוב של תאגיד שנעשה באין צו לפתיחת הליכים, ועל הסדר חוב של יחיד, בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור. בית המשפט העליון קבע כי ניתן להגיש הצעה להסדר חוב בכל שלב של הליך חדלות הפירעון, גם לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים ואף לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי ליחיד.

הסדר חוב מוגש לבית המשפט ע"י עורך דין הסדר נושים בבקשה להבאתו לאישור בעלי העניין. אישור הסדר חוב על ידי בעלי העניין נעשה באסיפות סוג נפרדות לנושים.

דרישות אישור של הסדר חוב

על מנת שהסדר חוב ייחשב כמאושר על ידי הנושים, עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים:

• תמיכה של רוב המצביעים באסיפת הנושים (רוב מניין)
• שהמצביעים שתמכו בהצבעה יחזיקו יחדיו בשלושה רבעים (75%) לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באסיפת הנושים (רוב ערך)

תנאים אלה צריכים להתקיים בכל אחת מאסיפות הסוג של הנושים. במקרה של יחיד, קיימת הבחנה בין "חובות הוצאה לפועל" (שבהם נדרש רוב מניין וערך) לבין "חובות שאינם חובות הוצאה לפועל" (שבהם נדרשת הסכמת כל הנושים).

סמכות בית המשפט לאשר הסדר ללא הסכמת רוב הנושים

סעיף 87 לחוק חדלות פירעון מאפשר לבית המשפט לאשר הצעת הסדר שהוגשה באמצעות עורך דין הסדר חוב, גם אם לא זכתה לרוב מניין וערך כנדרש, אם בית המשפט נוכח כי ההצעה "צודקת והוגנת" ביחס לכל נושה שלא אישר אותה. במסגרת זו, בית המשפט יבחן, בין היתר, את השלכות אי-האישור על החייב, את היחס בין התמורה המוצעת לנושה במסגרת ההסדר למול התמורה שהיה מקבל אלמלא ההסדר, והאם ההצעה אינה נופלת מזו שהיה כל נושה מקבל בהליך הבחלופי- הליך חדלות פרעון.

עם זאת, הפעלת סמכות זו תיעשה בזהירות ובצמצום, ובית המשפט לא ימהר להתערב בשיקול דעתם הכלכלי של הנושים, אלא במקרים חריגים בהם הוכח כי החלטת הנושים הייתה בלתי סבירה באופן מובהק או נגועה בפגם יסודי.

כוחו של הסדר חוב שאושר

הסדר חוב שאושר על ידי בעלי העניין ברוב הדרוש ועל ידי בית המשפט, יחייב את החייב ואת כל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר. אם אושר הסדר חוב בין החייב לבין נושיו, יבוטל הצו לפתיחת ההליכים שניתן לגבי היחיד.

חובות ותנאים שלא ייכללו בהסדר חוב

לא ניתן לפטור חייב בהסדר חוב מחובות מסוימים המנויים בחוק (כגון חובות מזונות או קנסות פליליים). כמו כן, לא ניתן לכלול בהסדר חוב תנאי שלפיו הסדר החוב יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי במסגרת הליכי חדלות פירעון.